כששומעים קטע מוזיקלי מוכן, קשה לדמיין את כל מה שלא שרד בדרך.
מאחורי כל תוצאה סופית יש עשרות החלטות קטנות, סקיצות שנזנחו, ורעיונות שנשמעו מבטיחים – עד שלא היו. יצירה מוזיקלית היא לא רגע של השראה, אלא רצף של רגעים שבהם בוחרים להמשיך גם כשהכול מרגיש מבולגן.
יש שלב שבו הקטע עדיין לא ברור לעצמו. הוא מתנדנד בין כיוונים, מחפש זהות, ולעיתים גם בוחן את הסבלנות של היוצר. דווקא שם קורה משהו חשוב: מתחדדת ההקשבה. לא למה ש”צריך להיות”, אלא למה שבאמת מבקש לצאת.
מאחורי הקלעים אין קסם נוצץ, אלא עבודה שקטה, חזרתית, לפעמים מתסכלת. אבל מי שמוכן להישאר שם מספיק זמן – מגלה שזו בדיוק הנקודה שבה מוזיקה מקבלת אופי.
