בעידן של עודף אפשרויות, סדר הוא לא מובן מאליו – הוא בחירה.
בחירה לצמצם, להגדיר גבולות, ולהחליט מראש איך עובדים.

סדר טוב מתחיל מחוץ למוזיקה: שמות ברורים לקבצים, חלוקה לשלבים, והפרדה בין זמן יצירה לזמן עריכה. כשלא הכול קורה בבת אחת, הראש נרגע והאוזן מתחדדת.

כלי טוב הוא כזה שמשרת את המוזיקה, לא גונב ממנה תשומת לב. לפעמים זה פלאגין, ולפעמים זה פשוט החלטה לעבוד שעה בלי לגעת בהגדרות.

כשהסדר קיים, היצירה זורמת בחופש. לא בגלל שיש פחות מגבלות – אלא בגלל שיש פחות רעש.